רוצים שקט בנוגע למחשבים של העסק?

 

למה מעבר לענן דורש אימוץ של Load Balancer מודרני?

ככל שיותר ויותר עסקים עוברים לענן, הם נדרשים גם לוודא שהתשתית הרשתית שלהם, הכוללת בין היתר מאזני עומסים (Load Balancers), עברה מודרניזציה מלאה. מאזן עומסים הוא רכיב תשתית קריטי שאחראי על חלוקה יעילה של תעבורת הרשת בין שרתים ושירותים שונים, במטרה למקסם ביצועים, זמינות ועמידות. אבל בסביבת IT מבוססת ענן, הדרישות ממאזני עומסים השתנו באופן דרמטי. המאזנים המסורתיים פשוט אינם מתאימים עוד למודל התפעולי של הענן. בכתבה זו נסביר למה הסוגיה הזו קריטית כל כך לכל ארגון שמעוניין להטמיע את הענן, ונראה איך שירות מחשוב לעסקים יכול לעזור במעבר לדור החדש של מאזני עומסים.

הצורך בגמישות ואוטומציה

אחד ההבדלים הבולטים ביותר בין מודל ה-IT המסורתי לבין מחשוב ענן הוא הדינמיות. בענן, משאבי IT כמו שרתים ואפליקציות יכולים להיווצר, להשתנות ולהיעלם תוך שניות, לפי הצורך. לעומת זאת, מאזן עומסים פיזי מסורתי הוא התקן קשיח עם תצורה סטטית שדורשת הגדרה ידנית. הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם הדינמיות של הענן. לכן, מאזן העומסים המודרני חייב להיות מבוסס תוכנה (Software Defined), כדי שיוכל להגיב ולהסתגל לשינויים בצורה אוטומטית. זה אומר שהוא צריך לתמוך בממשקי API, אינטגרציה עם כלי ניהול תצורה (כמו Ansible), וקישוריות מלאה לפלטפורמות הענן.

דוגמה לצורך הזה היא כאשר אפליקציה עסקית חווה עומס פתאומי בשל מבצע שיווקי מוצלח. במודל הענן, ניתן להקצות עוד שרתים וירטואלים בקלות כדי לספק את הביקוש. אבל מאזן עומסים מסורתי לא יוכל להתחבר אליהן אוטומטית או לווסת את התעבורה ביניהן ללא התערבות ידנית. מצב כזה סותר את כל הרעיון של גמישות בענן.

שילוב עם מיקרו-שירותים וקונטיינרים

מגמה נפוצה בפיתוח אפליקציות מודרני היא המעבר לארכיטקטורת מיקרו-שירותים, המבוססת על קונטיינרים כמו Docker ומנועי תזמון כמו Kubernetes. בגישה זו, אפליקציה מפוצלת לרכיבים קטנים ועצמאיים שמתקשרים ביניהם דרך רשת. זה מאפשר קנה מידה, גמישות וזמני פיתוח מהירים. אבל זה גם מייצר אתגרים חדשים בשכבת הרשת ואיזון העומסים. שירות מחשוב לעסקים שרוצה לתמוך בהפצת אפליקציות בארכיטקטורת מיקרו-שירותים חייב לספק יכולות של איזון עומסים ברמת האפליקציה (L7), כולל זיהוי תעבורת HTTP/s, הפניה על סמך פרמטרים של שכבת האפליקציה (URL, עוגיות, סוג תוכן), ויכולות של SSL Offloading.

דוגמה לכך היא אתר סחר אלקטרוני מבוסס מיקרו-שירותים. עבור כל בקשה, נדרשת הפניה של קטעים שונים של התוכן לשירותים הייעודים, למשל, קטגוריות מוצרים לשירות הקטלוג, פרטי משתמש לשירות הפרופיל, והזמנות לשירות הסליקה. Load Balancer ברמת האפליקציה יכול לוודא שכל בקשה מופנית לשירות הנכון ומחלק את העומס בצורה חכמה. כך מתאפשרת חוויית משתמש חלקה תוך ניצול יעיל של עומסי העבודה.

הגנה מפני מתקפות מניעת שירות

ככל שעסקים מעבירים יותר מערכות ושירותים קריטיים לענן, כך נדרשת הגנה מתקדמת יותר מפני מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS). מתקפות כאלה, המכוונות למערכות ציבוריות, מנסות להציף את הרשת בבקשות מזויפות ולמנוע מלקוחות אמיתיים לגשת. העומסים בענן, בהם אופי התעבורה דינמי ומגוון, צריכים להיות מסוגלים להתגונן מפני תרחישים כאלה. עליהם להיות מצוידים במנגנוני הגנה חכמים המסוגלים לזהות בקשות זדוניות, לסנן תעבורה חשודה ולבצע בידוד וחסימה אוטומטיים של איומים. מול מתקפות הולכות ומתוחכמות, נדרשים פתרונות מתקדמים המשלבים למידת מכונה וסינון ברמת היישום.

לדוגמה, חברת הסטארט-אפ גיימינג מוביל מתל אביב הותקפה בסדרה של התקפות DDoS שהציפו את האפליקציה המרכזית שלה בבקשות מזויפות. למזלם, הם השתמשו בשירותי ענן מנוהלים עם איזון עומסים חכם שזיהה את דפוס ההתקפה תוך שניות והפעיל אוטומטית מדיניות סינון שחסמה את מקורות ההתקפה מבלי להשפיע על המשתמשים האמיתיים. הרושם הוא שהאפליקציה המשיכה לעבוד כרגיל לאורך כל האירוע.

שילוב עם DevOps ופיתוח אג'ילי

בעולם הענן, צוותי פיתוח אוספים קצב ומאמצים שיטות עבודה אג'יליות שמאפשרות להם לשחרר גרסאות חדשות בתדירות גבוהה, לעיתים מספר פעמים ביום! מתודולוגיות כמו DevOps וCI/CD הופכות פרקטיקה נפוצה. באקלים שכזה, זמן ההטמעה והעלייה לאוויר של שינויי קוד חייב להיות מהיר ומזערי. מאזן העומסים חייב לתמוך בתהליכי שילוח רציפים (Continuous Delivery) ע"י שילוב חלק בשרשרות הכלים של הצוות, ממשקי API להפצה דינמית של הגדרות, ואימות אוטומטי של שינויים לפני הטמעתם לסביבת הייצור. כאן באה לידי ביטוי החשיבות של אוטומציה כוללת, מ"קוד לייצור" מקצה לקצה.

נניח ששירות מחשוב לעסקים מתבקש לפרוס גרסה חדשה של אתר מסחר מבוסס מיקרו-שירותים מספר פעמים בשבוע. בכל פעם שיש גרסה חדשה, מאזן העומסים צריך להתעדכן כדי להפנות תעבורה לחוויה החדשה, להוציא משירות את הגרסאות הישנות ולנטר את מצב המערכת. במקרה של תקלה, נדרשת יכולת לחזור מהר לגרסה יציבה. על כל זה להתרחש באופן אוטומטי ושקוף למשתמש.

סטטיסטיקות ותובנות מעניינות:

  • סקר של IDG מ-2022 מצא ש-94% מהארגונים כבר משתמשים או מתכננים להשתמש בשירותי ענן ציבורי. Load Balancing מוגדר כיכולת קריטית ע"י 68% מצרכני הענן הארגוניים.
  • לפי דוח של MarketsandMarkets, שוק מאזני העומסים העולמי צפוי להגיע ל-8.3 מיליארד דולר עד 2026, עם צמיחה שנתית של 16.5%. הצמיחה מונעת בעיקר ע"י עליית הענן והמיקרו-שירותים.
  • דו"ח האיומים של חברת הסייבר Radware מגלה כי כמות מתקפות ה-DDoS גדלה ב-40% ב-2022, עם התקפות הופכות ממוקדות ותוחכמות יותר. מאזני עומסים חכמים הם קו ההגנה הראשון.
  • מחקר של אוניברסיטת אוקספורד מצא שכשלי רשת ו-Downtime עולים לארגונים ממוצעים כ-300 אלף דולר בשעה. זמינות ועמידות הן סיבות מרכזיות למעבר לענן יחד עם שימוש במאזני עומסים מתקדמים.

לסיכום

אחד ההבדלים הכי מהותיים בין מודל התפעול המסורתי לזה של הענן טמון דווקא ברכיב הרשת הבסיסי ביותר - מאזן עומסים. כדי למנף את הגמישות, המהירות והחדשנות שהענן מאפשר, עסקים חייבים לאמץ מאזני עומסים המותאמים לאתגרים ולהזדמנויות של עידן הענן. אלה כוללים יכולות כמו הגדרה בקוד (Load Balancer as Code), תמיכה בארכיטקטורות מיקרו-שירותים, הגנה מובנית מתקפות DDoS, ואינטגרציה עם תהליכי DevOps אג'יליים. כל ארגון שרוצה לנצל את מלוא הפוטנציאל של הענן חייב לאמץ מאזני עומסים מתקדמים כמרכיב בלתי נפרד מהאסטרטגיה הכוללת שלו.

ואם ארגון מחפש להטמיע תשתית עמידה, מאובטחת ומותאמת לדרישות הענן, אך חסר לו הידע או היכולת הטכנית, שירות מחשוב לעסקים הוא הבחירה הנכונה. ספקיות מתמחות כאלה מציעות מגוון פתרונות של מאזני עומסים מודרניים וניהול רשתות ענן כחלק מתיק השירותים המנוג'ד שלהן, תוך מתן ערך כולל ושקט נפשי ללקוחות שלהם. במקום להסתבך עם טכנולוגיות מורכבות, לארגונים יש כעת אפשרות "להשכיר" את כל הידע ויכולות התפעול הנדרשות כדי לנהל רשת ענן מודרנית ויעילה, ללא מאמץ.